תגובות תלמידים

סרטון מתוך מופע הסיום ודברי הבוגרים 3/2011

סרטון מתוך מופע מונולוגים ודבר מסיימי קורס ' הופעה כובשת' -  יוני 2010

ד"ר תמי - רופאה
הפקתי מהקורס: יכולת התבוננות על הסביבה, ניתוח התנהגויות שלי ושל הסובבים אותי ויכולת להביע כלפי חוץ את מה שאני מחליטה שהכי טוב לי באותה סיטואציה.
תודה רבה לבתיה וריקי על כל ההשקעה, ראו שבאמת אכפת לכן שנהנה ושנשיג את המטרה שהגדרתם בתחילת הקורס. הכל באמת נעשה מתוך אמפתיה והשקעה שבאה מבפנים ומרגישים את זה בקלות!
אז שוב תודה רבה, ותמשיכו בעשייה.

שרית - יועצת חינוכית
מאוד מאוד נהניתי להגיע. השעות האלו היו מפלט מהשגרה היומיומית. השיעורים היו מגוונים, היחס של כולם היה אישי ונעים. אני מרגישה שהקורס שחרר בי משהו.. אני עוד בחוויה של הערב ולא מאמינה שבאמת הופעתי על במה והתגברתי על הפחד..
הגעתי לקורס בעקבות פחד במה שיש לי כבר זמן רב והוא מפריע לי מאוד בחיים המקצועיים. אם מישהו היה אומר לי לפני כמה חודשים שאני אעמוד על במה ואופיע, הייתי אומרת לו שאין סיכוי! אבל הלא ייאמן קרה, וביום שני האחרון עמדתי על הבמה והופעתי, ואפילו נהניתי מזה!! אני מאוד מקווה שהתחושה הזו, שכיף להופיע תלווה אותי גם בחיים המקצועיים.

רונן - מורה ואדם מקסים! אני חושבת שלרונן יש חלק חשוב בעובדה שהצלחתי להופיע על הבמה למרות הפחדים והחששות... יש לו יכולת מדהימה לקלוט אנשים ולכוון כל אחד בהתאם לאישיות שלו. ובנוסף לכך יש לו סבלנות ענקית
*אני רוצה שוב לומר המון תודה על הכל! תודה לכל המורים , לריקי – ששכנעה אותי להמשיך את הקורס (איזה מזל..), ותודה לך בתיה – שהקמת כזה מקום נפלא ועל הליווי הצמוד בכל השיעורים, היחס האישי וההיענות לצרכים שלנו. תודה רבה!

רימה - מאמנת אישית ועסקית
התרגילים והכלים היו חדשים, מרתקים, מעוררי מחשבה, ומפתחים כישורים חדשים. פיתחתי מיומנויות שהן חדשות:  מודעות רבה יותר לשפת גוף שלי ושל אחרים, מודעות להשפעה ויכולת שימוש גבוהה יותר ברגש כחלק ממיומנויות ההופעה מול קהל, יותר ספונטניות וצחוק. כל אלו בניגוד לנטייה החזקה שלי להשתמש קודם כל בראש ובכלים רציונאליים.

ריקי - מנהלת שיווק ומכירות
תודה על הזכות להשתתף בקורס ולהכיר עולם חדש ודרך חדשה ללמוד , להתפתח ולבטא את עצמי בדרכים "עוקפות מיינד" ,
חוויה מהנה מרעננת ומשחררת - מתנה לחיים !

" למעשה אנחנו מקנאים כל כך,

בתלמידים החדשים שלהם רק נפתח –

העולם החדש של זו האומנות:

דרמה, סטטוס, פיתוח-קול וליצנות. "

מתוך דברי סיכום שנאמרו במעמד סיום קורס מנהיג הבמה נוב' 2007

·         " הגענו לסדנת משחק ולמדנו  איך להיות אמיתיים ."...

·         " גילינו שיש לפחות 100 דרכים ללכת – אך רק דרך אחת שהיא רק שלי."...

·         "גילינו איך אנחנו נראים דרך האחר."

·         " למדנו לאלתר ולהקשיב לפרטנר  - אבן יסוד הכרחית באימפרוביזציה."

·         " הנחנו לצנזור לנוח לפרקים קצרים – אלו היו הרגעים הכי קסומים. שכחנו קצת את החיים".

"סוגרים את הדלת – והקסם מתחיל.... לא משנה מה קרה לך לפני שהגעת לסדנא... למשך 3 השעות הקרובות תשכח את הכול ותתחבר לחוויה העצומה.

ושורה שמסכמת אולי  את כל שעבר עלינו: "חייב שיהיה לנו חלום. אלה החלומות שלנו שעושים אותנו למה שאנחנו".

גליה – עובדת סוציאלית

"קיבלתי המון ביטחון לעמוד מול אנשים בסיטואציות שונות.

הקורס עמד בציפיותיי ואפילו עלה עליהן"

עו"ד  עבד

" מבחינה מקצועית אני מרגיש שהפכתי להיות יותר משכנע, ברור וממוקד בדברי. אני יודע טוב יותר להביע את עצמי ולאלתר  במצבים לא צפויים ומביכים. למדתי מתי לספוג ומתי לענות "

דורית- יועצת ארגונית ומאמנת

" רציתי ללמוד לשפר את כישורי התקשורת שלי ולהתמודד עם פחד קהל,. הקורס עזר לי מאוד להגיע ליכולת התמודדות וביטוי ..למדתי להשתמש בגוף כדי להביע את עצמי, בלי הגבלה. לשפת גוף, יש כוח "

עו"ד עמית

"הקורס היווה עבורי הפתעה וחוויה הרבה מעל ומעבר לכל מה שציפיתי. זה נתן לי יותר ביטחון לעמוד בבית משפט ולהופיע בפני ה'קהל'. הפכתי להיות קשוב יותר לסביבה, למדתי לאלתר ולתת תפוקה גבוהה יותר לביטוי שלי בין אם במילים ובין אם בשפת גוף. גיליתי דברים וצדדים בעצמי שהכרתי מעט או בכלל לא "

עו"ד רובי

 נסעתי בפקקים, התגברתי על מצבי עייפות והכול כדי להגיע לשיעורים. התענגתי על כל רגע והתרגשתי כל פעם מחדש. ההופעה האחרונה בה הצגתי שני סיפורים , היוותה קתרזיס של ממש "

ריקי - מנהלת מרכז רפואי

" משחרר, מנתק מהעולם היומיומי, מסע לגילוי פנימי.... נהניתי מאוד מהקורס ובמיוחד מהשיעורים של ישי דן. הרגשתי שהוא מוציא ממני עוד ועוד יכולות.

אתי- מנהלת לשכה

הגעתי לקורס בלי ציפיות מיוחדות ולשמחתי לא התאכזבתי אלא להיפך. בתיה השכילה לשלב בקורס שיעורים מתחומים שונים ומגוונים שכולם היו מעניינים. המדריכים היו ברמה גבוהה ומקצועית.

התחברתי מחדש ליצירתיות שבי ולמדתי להשתעשע. גיליתי בעצמי צדדים של דמיון ושובבות "

" למדתי המון והתחברתי לחלומות הילדות שלי "

עופר – מאמן אישי ועסקי

"לי הקורס הוסיף: יכולת לבחור הוויה ולהישאר בהוויה שבחרתי. לזהות הוויות של המתאמנים שלי... בזכות הקורס אני וליאור בדרך אל האור עובר ממצגת להצגה... "

הדי – מאמן אישי ועסקי

"רכשתי כלים לחיים, אני משער שלחלקם אינני מודע כלל, אני נושא בתרמילי אוסף של יכולות שבחלקם אני כבר משתמש והשאר יגיע זמנם.

הסדנה אפשרה לי לראות איפה הגבולות ששמתי לעצמי והיכן אני מוכן להזיזם. תחושת ההישג בהזזת הגבולות היא כבירה.

הסדנה גרמה לי להתחבר ליכולות שלי. שלכאורה לא היו לי, בעצם נתגלו במהלך הסדנה . אין לי מילים לברך על המתנה וההזדמנות הזו."

 מיכאל,עובד הייטק, בוגר קורס מנהיג הבמה 

דברי התלמידים במעמד סיום הקורס.

לפני בערך 5 חודשים התכנסו להם בצורה אקראית 11 אנשים משונים. פעם בשבוע ביום שני באופן די קבוע מתכנסים: 2 עו"ד, עובדת סוציאלית, מזכירה, איש מכירות, מורה לחינוך מיוחד והרבה עובדי היי-טק אפורים.

משהו דגדג להם בבטן, סקרנות להרגיש מה זה משחק.... יצאנו מבוהלים, חשדנים למסע אל הלא נודע שפרק א שלו הגיע לסיומו הערב.

אז מה שם עשינו בעצם? את הפרטים האמיתיים ננצור איתנו לנצח. איתכם הערב בברכת סיום זו נחלוק רק את:

• הרגשת בועות החמצן האחרונות רגע לפני טביעה. רגע מקדים היה להיות מתמטיקה...
• איך זה להסתובב עם כדור אדום על האף וכמה כיף לתת סטירות.
• להיות ספינה צופרת בחשיכה.
• מה קורה לגוף כשמסתתרים מאחורי מסכות.
• איך עוברים מסטטוס נמוך לגבוה לפי רשימת עצות פשוטה. מומלץ!
• גילינו שיש לפחות 100 דרכים ללכת – אך רק דרך אחת שהיא רק שלי....
• למדנו לאלתר ולהקשיב לפרטנר  - אבן יסוד הכרחית באימפרוביזציה.
• למדנו שפה חדשה שאף אחד לא מבין וגם אנחנו – הגי'בריש.
• שיחקנו אחד את השני ולמדנו איך אחרים משחקים אותנו דרך עיניהם.
• גילינו איך אנחנו נראים דרך האחר.
• השטתנו, צרחנו, רקדנו, תקענו גרפס – היינו ילדים וזה היה נחמד.
• הגענו לסדנת משחק ושיחקנו איך להיות אמיתיים.
• הנחנו לצנזור לנוח לפרקים קצרים – אלו היו הרגעים הכי קסומים. שכחנו קצת את "החיים".
• דיברנו פסיכו-פיזי.
• ניהלנו מפעל.
• חיפשנו את ג'ורג ואת פחוסת הירכיים תחת השפעתו של האלכוהול.
• שאלנו הרבה שאלות, כמו: "להיות או לא להיות"? "האם הספוג חושב"?, "ראיתם פעם מישהו מת במקדונלד"? "נשואה או לא נשואה"? מה המרחק בין ירושלים לקהיר?
• צעקנו: "מה אתה עומד לי פה על המרפסת כמו מאושר ממשפחת המאושרים!!!"
• חיפשנו כסף....כסף....
• שאלנו מה קרה במאה ה-5 לפנה"ס והיכן לעזאזל נמצאת נקודת הקליטוריס.
• ותהינו מה נעשה בשארית חיינו?

פאוזה (נשימה עמוקה)

חדר פשוט, כמה כסאות כחולים, פוסטרים של הצגות תלויים. מראה צידית, מערכת למוסיקה לריקודים.

פינת קפה מאוישת כל שבוע עם מאפים מלוחים, מתוקים וכל האיבזורים לשתייה חמה בחמימותה של בתיה.

בתיה, שמלווה אותנו כל שבוע ברגישותה כאילו היינו בני ביתה.

ומורה קסום, מה שמו? אה כן, ישי, שלא זוכר שמות אך כל פרט אחר ממלחמת העולם השנייה ועד עתה. כל תנועה, כל ניואנס ששם קרה, הוא מייד מנציח ושולף בהפתעה.

סוגרים את הדלת – והקסם מתחיל.... לא משנה מה קרה לך לפני שהגעת לסדנא... למשך 3 השעות הקרובות תשכח את הכול ותתחבר לחוויה העצומה. על כל זאת ועל עוד הרבה שלא תואר, נשמט באילו השורות, אנו כולנו מודים לכם, ישי ובתיה, שמחזיקים את הקורס הזה במצוינות אופיינית ומופלאה.

ושורה שמסכמת אולי  את כל שעבר עלינו: "חייב שיהיה לנו חלום. אלה החלומות שלנו שעושים אותנו למה שאנחנו".

לבתיה היקרה!

על הנייר את אולי מנהלת "הבמה",

אבל אנחנו יודעים שאת הלב והנשמה.

בלעדייך זה לא היה זה ואולי כלל לא היה,

ואין די מילים לתאר את החוויה.

למעשה אנחנו מקנאים כל כך,

בתלמידים החדשים שלהם רק נפתח –

העולם החדש של זו האומנות:

דרמה, סטטוס, פיתוח-קול וליצנות.

מאחלים לך למלא את היומן

בקורסים חדשים ש"חבל על הזמן",

ושתמשיכי ליהנות ולתת את הלב

מכולנו – עם המון תודה על הכיף .

מכל הלב, מאיתנו -

אריה סער, אתי גבאי, שלום צדוק, מרק קובל, מיכל , עבד נאשף, טל קדש,

רונית רוטלוי, ציפי אדלר, יונת חמיידס ו-אורלי מילוא.       

31 ביולי 2006

לישי  היקר!

מ"שלום כיתה א'" בשיעור הראשון,

תראה מנין באנו והיכן אנחנו היום:

חושבים על דמויות, הבעות ודיקציה

לא מאמינים שאלה אנחנו, שזו לא פיקציה.

יודעים להגיב ל"כאן ועכשיו",

מנסים לצאת מכל מצב,

בעזרת אילתור, אביזר או הכלל –

של רק לקבל, להגיד "כן, אבל...".

לומר רק "תודה" זה הרי לא מספיק

ובאהבה אנחנו מקבלים את התיק,

כי מגיעה לך מלוא ההערכה,

הן עד הלום הגענו, לא מעט בזכותך:

ממך למדנו להתבונן כבציור,

בניואנסים, במבט, בחיתוך הדיבור;

לחקות הליכה, חשיבה, התנהגות –

עד שנכנסנו לתוכה - לתוך הדמות.

ועכשיו הגענו לביצוע המשימה,

היא ואנחנו – יחד על הבמה;

ובנס לא לקינו בפיצול-אישיות:

איפה אנחנו מסתיימים ומתחילה הדמות.

אז בכל-זאת, תודה גדולה, מכל הכיתה,

על היותך איכפתי ותומך, על שהיית – אתה;

ודאי עוד נתראה בשנים הבאות –

או בבית-המשפט או על הבמות.

מאיתנו, מכל הלב –

משני עורכי הדין במשפט הקופים,

משרונה, גניה, מרתה ושרמוטוס – מצד הנשים,

מתום, שיילוק וראש-העיר – על הגובה,

ומהגברת עם הפצירה, השוקולד והכובע.

ולפי סדר הופעתם:

        מיכל , טל קדש,

        יונת חמיידס, אתי גבאי, אורלי מילוא, רונית רוטלוי,

        עבד נאשף, מרק קובל, אריה סער,

         ו-ציפי אדלר

בשם חברי לקורס המדהים שסיימנו היום, אני מבקש לומר מספר מלות תודה:
לבתיה בנדל
•        ביום 29 באוקטובר 2005 קיבלתי מבתיה אי מייל ובו נאמר כך: אני פונה אליךָ, להציע לך את "חלום חייך" - קורס מספרי סיפורים עם מורה מדהים וקבוצה מקסימה. בתיה הבטיחה וקיימה!
•        אני רוצה לומר לך, בתיה בנדל הבלתי נלאית, הכוח המניע של "במה" (Stage), תודה על האנרגיה הבלתי נגמרת שלך (יש לך כור גרעיני פרטי שמספק לך כל כך הרבה אנרגיה?), על החיוך והפרגון, על הפינוק ועל הארגון ועל העמדת צוות מדריכים מצוין (אילן פופקו שלימד אותנו אימפרוביציות, ציפי מור שעבדה עימנו על פיתוח והעשרת השחקן, אנה וולסוב שלימדה פנטומימה ונעם טלמון שעבד עמנו על פיתוח קול והיגוי) הכל רק עבורנו.
•        בתיה - את יודעת, שאני יודע, שאת הגשמת ומגשימה כיום חלום ארוך שנים להקים גוף כמו "במה" (Stage), במאמצים בלתי פוסקים, עם כל הנשמה. אז כדאי שתדעי, שבנוסף לכל מה שנתת לנו במהלך הקורס, נתת לנו עוד משהו, מעצמך - דבר שהוא אולי המתנה החשובה ביותר עבורנו, משהו שבטוח לא תיארת לעצמך שנתת לנו: מבחינתנו את דוגמא ומקור השראה, לכולנו, כי חלומות אפשר להגשים, זה לא קל אבל אפשר.
עובדה, כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא התחיל להגשים את החלום המזוכיסטי הזה של להופיע מול קהל, עם משהו משלנו.
•        אז בתיה, תודה רבה; חזקי ואמצי והמשיכי בפרוייקט "במה" (Stage), כי בדרך זו את עוזרת גם לאחרים להגשים את החלומות שלהם.

לרן ורד
•         עכשיו אני רוצה לעבור לרגע לו חיכינו כולנו, שלב הנקמה המתוקה, ברן ורד, המדריך שלנו.
•        מה חשבת רן, שבמשך ארבעה חודשים תגרום לנו להסתובב פעם בשבוע חצי שעה בתור "ג'ירפה" או "אריה" או "עכבר" וזה יעבור לך בשלום? (מישהו כאן ניסה להיות ארנבת במשך חצי שעה?)
מה חשבת רן, שבמשך ארבעה חודשים נשמע ממך דברים כמו "אתה לא אמיתי", "אתה מדקלם ולא מספר" או "זה לא זה" וכל מיני דברים איומים כאלה, וזה יעבור לך בשלום?
•        אם חשבת כך אז טעית, אתה חתמת כאן שטר ושוברו בצידו - ועכשיו הגיע מועד פירעון השטר; אתה הולך לשלם על כך ביוקר: אנחנו נביך אותך עכשיו ובגדול, אתה יכול להסמיק כבר מעכשיו:
*       רן, אתה 'הראשון' שלנו, זה שזוכרים לכל החיים ואנחנו רוצים לומר לך 
         שזה היה אחלה 'ראשון' עבור כל אחד מאיתנו.
•       אתה גדול, אתה ענק, אתה המורה הטוב ביותר שיכולנו לבקש לעצמנו •       אתה בשר ודם, אתה אנושי ואמיתי ולימדת אותנו שזה חלק בלתי נפרד       
        מאומנות הבמה ושגם שחקן ומספר סיפורים כל כך מוכשר כמוך, הוא
        כמונו, אחד האדם
 •      יש סיפור שגוֹי אחד בא לשמאי הזקן וביקש ממנו שילמד אותו את התורה    
       כולה 'על רגל אחת'; שמאי גירש אותו מעל פניו; הלך הגוֹי הזה אל הלל
       הזקן וביקש ממנו שילמד אותו את התורה כולה 'על רגל אחת'; הלל הזקן 
      הביט בו בעיניו הטובות ואמר לו: "ואהבת לרֵעךָ כמוך ואידך זיל גמור..." 
      כלומר - את החלק החשוב ביותר בתורה לימדתי אותך ואת היתר, תוכל
      כבר ללמוד לבד.
אתה רן לימדת אותנו את ה-"ואהבת לרעך כמוך" של האומנות הזו: שהכול מתחיל ונגמר מבפנים, מהנשמה ומהאישיות שלנו ומכאן והלאה כל מה שנותר זה לצבור ניסיון.
    •  אז רן, אני מקווה שאתה נבוך ומבויש, מגיע לך, "you earned it".

בוגרי הקורס: רובי גוברין, אליזבט יוגר, סמדר גור, טלי ניר, מיכאל סטפ,  גיטה אפריימוב

הלן הצטרפה לקורס הופעה כובשת. היא קצינה בצה"ל, בת 25, עומדת לקבל תפקיד פיקודי קרבי מאתגר. היא הגיעה לקורס על מנת לחזקת את ההופעה והכריזמה שלה. בראיון אישי עם מנהלת ביה"ס, כשנשאלה במה תרצה להצליח היא אמרה: "אני רוצה להביא סגנון פיקוד ומנהיגות אחרת, להביא את הדרך האישית שלי, 'סגנון הלן' שישאיר חותם גם אחרי...."   התמלאתי שמחה וחיוך על פני: איזה הזדמנות ואתגר הצבת בפני: אנחנו נעזור לך, נלווה אותך ונתרום. כפתיח נתתי לה קצת צידה לדרך: כל אחד מאיתנו הוא ייחודי ובלעדי. צריך לזהות את הפן הייחודי שלי ולהתחבר לעצמי. ככל שנהייה יותר אמיתיים ואותנטיים, נהיה מיוחדים... ובאשר לפעילות הפיקוד, עוד בטרם כניסה לתפקיד: תגדירי מיהם הכפיפים הישירים שלך (הסגל) ותתמקדי בטיפוחם, לתת להם את הכלים הטובים ביותר על מנת שיהיו הכי טובים. כך גם הם יתרמו לכפיפים שלהם (החיילים) להיות הכי טובים, וכל זה ביחד יביא להצלחה שלך כמפקדת מנהיגה. אחר כך תגדירי מטרות, יעדים, משימות ותהליכים...... אנחנו נלווה את הלן ונשתף אתכם.

עברתי תקופה לא קלה בחיי עם גירושי לאחרונה.
נתקלתי בפרסומים של סדנא בשם "מנהיג הבמה".